Просто поболтать..
Модераторы: Black, Boris Leibman, genkor
http://www.yad2.co.il/Cars/hotPic4X4.ph ... 5b26aca85c
....увидел на продажу свой бывший папелац, вернее то, что от него осталось. Минус: багажник, шноркель, тонировка, диски.....заявлены 31 тапки вместо 33. Пишет, чехол от банана, лифт 4 инча - когда есть всего два. Для четырёх нужна другая подвеска, сомневаюсь что жЫвотное по кличке Гиль (творог) могёт себе такую втюхать. И ещё требует денег столько, за сколько купил
....увидел на продажу свой бывший папелац, вернее то, что от него осталось. Минус: багажник, шноркель, тонировка, диски.....заявлены 31 тапки вместо 33. Пишет, чехол от банана, лифт 4 инча - когда есть всего два. Для четырёх нужна другая подвеска, сомневаюсь что жЫвотное по кличке Гиль (творог) могёт себе такую втюхать. И ещё требует денег столько, за сколько купил
«Назарбаев – биздин елбасы» («наш лидер»).
Последний раз редактировалось KOKA Сб мар 28, 2015 0:57, всего редактировалось 1 раз.
«Назарбаев – биздин елбасы» («наш лидер»).
....у кого хватит терпения и прочтёт и поймёт, выписка из протокола за "мою" машину. Купил её с абсолютно новым мотором и салоном - дожали они страховку по полной. И за "оказание помощи" тоже прописано, можно попасть сильно http://www.galgalim.co.il/?CategoryID=258&ArticleID=242
«Назарбаев – биздин елбасы» («наш лидер»).
звиняйте за стиль http://www.galgalim.co.il/?CategoryID=258&ArticleID=242
רצ"ב פסק דין הדן בנזקי חדירת מים למנוע / רונן לוי
זירת המסחר לחלקי חילוף
Tweet
הכתבה נשלחה ע"י רונן לוי,יו"ר
פורום התיקון הבטוח
אגוד המוסכים בישראל
לעיתים, אנו עדים למקרים בהם שמאים, בהגיעם למוסך לבדוק ולהעריך נזק מסוג זה, המודיעים קטגורית למוסך ולמבוטח כי הנזק אינו "מכוסה" בפוליסה.
לעיתים נדמה, כי התרגלנו להעניק לנזקים אלה את השם הקסם : "נזק תוצאתי" שאינו מכוסה בפוליסת הביטוח התקנית.
רצ"ב פסק דין הדן בנזקי חדירת מים למנוע.
השבתת המנוע עקב כניסת המים לתוכו איננה, אם כן, "נזק תוצאתי" ואני דוחה טענה זו.
כמו כן, מסבירה השופטת, מדוע הנזק הינו נזק תאונה המכוסה בפוליסה התקנית לרכב (ציטוט מסעיף 18 לפסה"ד) :
"...התנגשות מקרית, התהפכות ותאונה מכל סוג שהוא". מרגע שקבעתי, כי הנזק שאירע לא היה תוצאה של מעשה במזיד של התובע (או מי מטעמו), אלא תוצאה לא רצויה של מעשה שנעשה בתום לב, הרי שמדובר בתאונה. אין בנ/3 הגדרה של תאונה, אך במובנה הפשוט, המילה מתארת מצב לא מתוכנן שמוביל לתוצאה לא רצויה, וכהגדרת מילון אבן שושן: "תאונה: מקרה אסון, תקלה, תקרית שגרמה לפציעה או לנזק חמור" (ההדגשות שלי - מ.ב.נ)."
רצ"ב פסק הדין
המשפט התקיים בבית משפט השלום ת"א-יפו
בתאריך 20.4.2006
בפני כבוד השופטת מיכל ברק נבו
התובע : קלע מרדכי
ע"י ב"כ עו"S ורשה אסף
נגד
הנתבעת : הראל בע"מ חברה לביטוח
ע"י ב"כ עו"ד חרל"פ יובל
הרקע
1. התובע הינו הבעלים של מסוג סאנגיונג קוֹרָנדו (Korando), מ.ר. 8664610, דיזל, רכב 4X4, המכונה בלשון העם "ג'יפ" (להלן - הג'יפ), שהיה מבוטח במועד הרלוונטי לתביעה, ה-26.2.04, בביטוח מקיף אצל הנתבעת. ביום הרלוונטי, נהג בג'יפ בנו של התובע, רועי קלע (להלן - רועי), ברשות התובע. רועי נסע עם אשתו, הדס, לטיול בנחל דישון.
2. אין מחלוקת לגבי העובדות הבאות: מדובר במסלול טיול, המשלב בתוכו מעבר במים. לאחר שרועי עבר מספר מעברי מים, באחד ממעברי המים נעצר הג'יפ ומנועו נדם. המנוע נדם לאחר שמים חדרו לתוכו. הג'יפ נגרר אל מחוץ למסלול על ידי ג'יפ אחר שעבר במקום. בסופו של דבר התברר שלרכב נגרם נזק בשיעור שגרם להשבתתו.
טענות התובע
3. לדברי התובע, הוא פנה לנתבעת על מנת שתפצה אותו בהתאם לפוליסה, אך הוא לא פוצה ולא נענה. לדבריו, כלל לא נשלח לו מכתב דחיה והוא למד מפי "המוסכניק", שהנתבעת מסרבת לשלם לו, מאחר שהנזק לא מכוסה. לדברי התובע, הוא זכאי למלוא הפיצוי, מאחר שהיה לו במועד הרלוונטי ביטוח תקף, המכסה נזקים כגון זה שאירע לג'יפ. כאשר עשה את הביטוח, עשה אותו באמצעות סוכן, היודע היטב כי הוא "איש שטח" והג'יפ משמש לטיולי שטח, נחל דישון הוא מסלול טיול מוכר, הנסיעה היתה במסגרת טיול ולא - כטענת הנתבעת - במטרה להרוס את הג'יפ ואין כל סיבה לדחיית התביעה. אין מדובר ב"נזק תוצאתי", כטענת הנתבעת, אלא בנזק ישיר, ולכן גם הטענה לפיה נזק תוצאתי לא מכוסה בפוליסה אינה רלוונטית. יתר על כן, טוען התובע, מעולם לא קיבל מכתב דחיה מחברת הביטוח, ומאחר שעל פי הנחיות המפקח על הביטוח, שקיבלו אישוש בפסיקת בתי המשפט, חברת ביטוח יכולה להעלות טענות נגד תביעת מבוטח רק ככל שהעלתה אותן במכתב הדחיה, וכאן לא נשלח בכלל מכתב דחיה - אין הנתבעת יכולה להעלות טענות לגבי העדר כיסוי בשל חריגה מתנאי הפוליסה. התובע טוען גם כי הנתבעת לא הביאה לעדות את העדים הרלוונטיים והביאה רק עדה אחת, בלתי רלוונטית, היא ראש צוות חיתום בנתבעת, צוות אשר הסוכן, שהפיק לתובע את הפוליסה, נמנה עליו.
טענות הנתבעת
4. טוענת הנתבעת, כי דין התביעה להדחות בשל כל אחד מהטעמים הבאים:
א. חדירת המים מהנחל גרמה לנזקי הצפה וקורוזיה אשר אינם מכוסים בפוליסה, שכן מדובר בנזק תוצאתי ולא תאונתי, של אי פעולת המנוע עקב חדירת מים לתוכו, וקורוזיה עקב חדירת המים, כל זאת נזקים תוצאתיים מהמים. בפרק 7 - תנאים כלליים לכל פרקי הפוליסה - סעיף 3.ב(1) (דוגמא של הפוליסה הסטנדרטית צורפה וסומנה נ/3) נכתב כי "פוליסה זו אינה מכסה נזק תוצאתי".
ב. הארוע אינו ארוע ביטוח המכוסה על ידי פוליסת הביטוח, שכן רכב התובע נכנס במתכוון לתוך הנחל ובהתאם לסעיף ו(1) לפוליסה, אם נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח (או מי מטעמו) במתכוון, פטורה המבטחת מחבותה.
ג. מדובר באי זהירות רבתי מצד הנהג ופעולה בניגוד לחובת הזהירות של המבוטח (או מי מטעמו), לפי סעיף 61 לחוק חוזה הביטוח ותנאי הפוליסה, מאחר שהרכב נכנס במודע לנחל זורם.
לטענת הנתבעת, התובע הוא שצריך להראות מכח איזה סעיף בפוליסה על חברת הביטוח לשלם לו תגמולי ביטוח, והוא לא עשה כן.
בנוסף, במידה ויוחלט כי מדובר במקרה ביטוח, יש לייחס לתובע אשם תורם חוזי, בשל הפרה משמעותית של הפוליסה ונטילת סיכון גדול במודע.
5. בנוסף, לנתבעת טענות בנושא הנזק: התובע בחר שלא לתקן את הרכב, משיקולים שלו, אלא מכר אותו לסוחר רכב. אילו מכר לאדם אחר, לא לסוחר רכב, קרוב לודאי שהיה מקבל מחיר גבוה יותר באופן משמעותי. הסיבות למכירת הרכב במצבו הניזוק היו על סמך שיקול דעתו של התובע וללא בסיס מוצק בחוות דעת השמאי. השמאי לא נתן כל אישור מקצועי למכירת הרכב כפי שהוא. התובע לא הקטין את נזקיו ואף שניתן היה לייבש את הרכב, הוא השתהה וגרם בכך לנזקים ברכב.
הראיות
6. התובע, שלא יכול היה למסור מידע לגבי הארוע עצמו, שכן לא נכח בו, ציין שלרכב לא הוספו תוספות כלשהן, כגון הגבהה לצינור המפלט או "תוספות" אחרות, מעבר לסטנדרט שהרכב מגיע איתו (עמוד 9, שורות 3-8 [1]). הוא העיד לגבי הנזק ומכירת הרכב (עמוד 6, שורה 16 עד עמוד 8, שורה 13). הוא ציין, כי לא ידוע לו אם קונה הרכב הוא סוחר רכב, אך לתחושתו - אין הדבר כך (עמוד 7, שורה 27 עד עמוד 8, שורה 1). הוא מכר את הרכב תמורת 50,000 ₪ במזומן, בהתאם להנחיית השמאי, שאמר לו שאין טעם להתעסק עם הרכב ושהמחיר האמור הוא מחיר טוב.
7. רועי קלע, הנהג ברכב התובע, העיד כי הוא נהג שטח מנוסה. המסלול בדישון הוא מסלול מסומן ומוכר על ידי רשות שמורות הטבע. ביום הארוע עברו ג'יפים נוספים במסלול, הן לפני והן אחרי הג'יפ בו נהג. לא היה מזג אויר יוצא דופן ולא היה כל סימן לסכנה לג'יפ. בעת הנסיעה במסלול, אחרי שבעה מעברי מים במסלול, נתקע הג'יפ במעבר בדישון ומנועו דמם (ר' תצהיר העד וכן עדותו מעמוד 9, שורה 26 עד עמוד 11, שורה 23). המים נכנסו דרך תחתית הדלת והגיעו לגובה של כ-5 ס"מ בתוך הרכב (עמוד 11, שורות 26-28). רועי ניסה להניע, היה "קליק" אך הרכב היה "מת", ללא סטרטר. הג'יפ חולץ על ידי ג'יפ אחר שגרר אותו החוצה, דרך שני מעברים נוספים. הוא לא בדק את עבירות מעבר המים שבו נתקע, כפי שלא בדק את השבעה לפניו וכפי שהג'יפ שחילץ אותו לא בדק את המעברים הבאים (תצהירו וכן עמוד 10, שורות 9-20).
8. דבריו של רועי נתמכו ברובם על ידי דברי רעייתו, הדס קלע, שהיתה אף היא ברכב והעידה בפני.
9. לענין נזקי התובע צורף גם דוח שמאי. בדיון התנגד ב"כ הנתבעים להגשת הדוח וביקש לחקור את השמאי. ב"כ התובע הבהיר, כי פנה ביום 19.1.06 במכתב לב"כ הנתבעת (המכתב הוגש וסומן במ/1) וביקש מב"כ הנתבעת להודיעו מראש אם ברצונו לחקור את השמאי, ואם לא תגיע הודעה - יראה הדבר כתשובה שלילית. ב"כ הנתבעת לא הודיע דבר, אך לטענתו המכתב במ/1 לא הגיע למשרדו. לאחר ששמעתי את העדויות, לרבות עדות התובע לגבי שיחותיו עם המוסכניק, עדותו לגבי מצב הרכב לאחר הארוע, עדותו לגבי מכירת הרכב ומעורבותו של השמאי במכירה, ולאחר שהוצג זכרון הדברים לגבי מכירת הג'יפ (צורף כנספח לתצהיר עדותו הראשית של התובע), הגעתי למסקנה שאין צורך לזמן את השמאי. ברור, כי הנזק שנגרם לג'יפ היה רב. אין מחלוקת לגבי טיבו של הנזק (דברי ב"כ הנתבעת בעמוד 19, בשורה 9). סכום התביעה חושב בדרך של החסרת המחיר שנתקבל עבור המכירה (50,000 ₪) מערך הרכב במחירון (116,000 ₪), בתוספת עלות הבדיקה שבוצעה טרם מכירה (4,800 ₪) ובתוספת שכר טרחת השמאי. למעשה, השמאי נחוץ רק לשם ההסבר כיצד הגיע למסקנה, שהנזק שנגרם לרכב הוא בשיעור שמצדיק הכרזתו כאבדן להלכה והשבתתו (במקרה זה, כאומדן ראשוני בלבד, קבע השמאי כי הנזק הוא בשיעור של כ-59% מערך הרכב, ללא חישוב ירידת ערך). טענת הנתבעת, כי החלטתו של התובע למכור את הרכב במצבו הניזוק היא פרי שיקול דעתו בלבד - נטענת בעלמא. ההחלטה נתמכת היטב בדוח השמאי ובחוות דעתו המפורטת. אילו רצתה הנתבעת לחוקרו, היה מקום לדרוש את התייצבותו ביזמת הנתבעת, אף אם לא קיבל ב"כ הנתבעת את המכתב במ/1. אף שהנתבעת כתבה בכתב ההגנה כי היא שומרת לעצמה זכות להגיש חוות דעת נגדית - היא לא עשתה כן. לאור כל אלה, החלטתי ביום 23.2.06 כי אין צורך לזמן את השמאי לעדות (ולקבוע לשם כך דיון נוסף), ובהעדר כל ראיה סותרת מטעם הנתבעת, אני מקבלת את חוות דעתו כראיה לכך, שהנזק לג'יפ היה בשיעור שהצדיק השבתתו ומכירתו במצבו הניזוק.
10. מטעם הנתבעת העידה, כאמור, עדה יחידה: גב' גלי רגב, ראש צוות חיתום בנתבעת. היא לא יכלה להעיד לא על הנפקת הפוליסה (שהונפקה על ידי הסוכן החתם) ולא על נסיבות דחיית התביעה (התביעה טופלה על ידי עובד אחר).
טוענת הנתבעת, כי למעשה, אין חשיבות לא לשאלה מי ערך את הפוליסה ולא לשאלה מי טיפל אישית בתביעת התובע ומי דחה אותה. חשוב רק שחברת הביטוח אינה מכסה מקרים כאלה, והפוליסה בענינים אלה מדברת בעד עצמה, וכענין של מדיניות לא משולמות תביעות של כניסת מים ונזק מכני תוצאתי וקורוזיה לרכבים, שנכנס מים לתוכם. עוד טוענת הנתבעת, כי עדותו של סוכן הביטוח אינה חשובה, שכן ממילא אין ביכלתו לחייב בהתנהגותו או באמירותיו את הנתבעת לשינוי מתנאי הפוליסה, או להרחיב חריגים בפוליסה שהובאו לידיעת המבוטח על ידי הפוליסה והתנאים הכלליים שהיו בידיו.
התובע, בסיכומי התשובה, מציין כי לעדות פקיד התביעות, שהחליט לדחות את התביעה וצריך היה להעיד על שיקוליו - חשיבות רבה. כך גם עדות סוכן הביטוח, שצריך היה להעיד מה ידע, כשביטח את הרכב ומה הסביר לתובע. לדברי התובע בסיכומי התשובה, הטענה כי הסוכן לא יכול להבטיח מה שאינו בפוליסה הינה טענה שהסוכן חרג מסמכותו. טענה זו לא נטענה, היא מהווה הרחבת חזית אסורה ואילו האמינה בה - היתה מגישה הודעת צד ג נגד הסוכן.
עדת הנתבעת אמרה כי הנזק במקרה דנן לא מכוסה, כי מדובר בנזק מכוון לרכב ומאחר שהנזק הוא תוצאתי. לדבריה, איננה יודעת היכן בפוליסה מוסבר מהו "נזק תוצאתי", ולאחר שהופנתה לסעיף 3ב בפרק 7 לפוליסה הכללית (נ/3), על ידי ב"כ הנתבעת, ציינה כי אין הגדרה, אך לשם כך יש אנשי מקצוע, כגון שמאי, עו"ד שעוסק בביטוח או סוכן, שידעו להבהיר את הטעון הסבר (עמוד 20, שורות 6-7 ושורות 9-19). היא ציינה, כי שיטפון מכוסה על ידי הפוליסה (פרק 2, סעיף 1(ה) בפוליסה נ/3), אך לא מדובר כאן בשטפון. לאור טענת הנתבעת, כי כאן מדובר בהצפה ("לתוך הרכב נכנסו מים שגרמו לנזקי הצפה וקורוזיה" - ר' כתב ההגנה והסיכומים), נשאלה העדה מה בין הצפה לשטפון וענתה, ששיטפון "הוא לא בשליטתו של הנהג, זה שטף, פרץ של מים שבא באופן פתאומי ואין לי שום אפשרות לקחת סיכון מראש או לפעול באיזה צורה, אלא לעמוד ולהנות ממנו. והצפה - גם כן פרץ של מים שעולה על גדותיו באיזה מקום" (עמוד 19, שורות 20-25).
דיון והכרעה
11. האם מדובר ב"נזק תוצאתי", המוחרג בפוליסה? לא מצאתי כל הסבר של ממש לטענה זו, לא בטיעוני הנתבעת ולא בדברי העדה מטעמה, שאף לא ידעה להסביר מהו נזק תוצאתי, מלבד אמירה שמדובר בנזק לא ישיר. יתר על כן - כדי להבין מהו נזק תוצאתי, הפנתה אותנו העדה לאנשי מקצוע, כגון שמאי, עו"ד שעוסק בביטוח או סוכן, שידעו להבהיר את הטעון הסבר. מכל מקום - לא הובהר לי מדוע הנזק דנן הוא, לדעת הנתבעת, נזק לא ישיר, אלא תוצאתי. בסעיפים 9-10 לסיכומים נאמר "חדירת המים מהנחל גרמה לנזקי הצפה וקורוזיה אשר אינם מכוסים בפוליסה. מדובר בנזק תוצאתי ולא תאונתי של אי פעולת המנוע עקב חדירת מים לתוכו, וקורוזיה עקב חדירת המים, כל זאת נזקים תוצאתיים מהמים".
השימוש בביטוי "הנזק נגרם כתוצאה מ..." או "הנזק נגרם עקב" אינו הופך את הנזק לתוצאתי. אין מחלוקת, כי מנוע הג'יפ נדם מיד עם כניסת המים, כך שאין לומר כי קורוזיה (הדורשת זמן להיווצרותה) היא שגרמה למנוע לדמום. הנזק נגרם אכן כתוצאה מכניסת המים, אך זאת - באותה מידה שבה נזק נגרם לרכב כתוצאה ממכה שהרכב מקבל מכלי רכב אחר שמתנגש בו, ובמקרה השני איש לא מעלה בדעתו לטעון שהנזק לרכב הוא תוצאתי, אף שהוא תוצאה של המכה שהרכב קיבל בעת ההתנגשות. יותר מכך - הפוליסה עצמה נוקטת לשון "עקב מקרה הביטוח" בבואה להגדיר מקרים, בהם תחול הפוליסה, למשל בפרק 2, סעיף 3, המתייחס לקלקולים מכניים. אלה אינם מכוסים אלא אם נגרמו במהלך או עקב מקרה הביטוח.
12. מהו, אם כן, "נזק תוצאתי"?
"המושג "נזק תוצאתי" (consequential loss) הוא מושג מושרש בדיני הביטוח.
ההבחנה היא בין נזק אשר נגרם במישרין לנכס המבוטח עצמו בתאונה לבין נזק נגזר או נגרר אשר נגרם כתוצאה סיבתית עקב הנזק שנגרם לנכס המבוטח בתאונה. במילים אחרות - המדובר בנזק אשר נגרם לנכס עצמו בעת התאונה מול נזק אשר נגרם בעקבות אותו נזק; משמע, ב"נזק תוצאתי" הכוונה לחוליות המאוחרות יותר, שהן פועל יוצא בשרשרת הסיבתית של האירועים.
מספר דוגמאות יסברו את האוזן:
(א) פונדק נשרף. בעל הפונדק אשר דאג לבטח את הנכס מפני סיכוני אש זכאי לשיפוי בגין הנזק שנגרם לנכס עצמו בשרפה. זהו נזק ישיר. הוא אינו זכאי לשיפוי בגין הפסד הרווחים עקב השבתת הפונדק לתקופה פלונית שהיא פועל יוצא מן השרפה (אובדן השכרת חדרי הפונדק, אובדן רווחי מכירות)...
(ב) נאמנים של בעלי מטענים (מטען צמר) אשר ביטחו את המטענים בעבור הבעלים ¬הנהנים אינם זכאים להפסד העמלה עקב אובדן המטענים...
(ג) ביטוח מפני אובדן או נזק לכלי שיט כתוצאה מהתנגשות אינו מכסה אובדן רווח, הנובע מן הצורך בהשבתה זמנית של כלי השיט במספנה, לצורכי תיקון...
לסיכום נקודה זו - כתוצאה מהתממשות הסיכון המבוטח עלול להיגרם נזק לנכס המבוטח. הנזק עשוי להיות בר-תיקון באמצעים פיזיים. הנזק עשוי להיות בר-תיקון אך ורק על-ידי אמצעים ממוניים. כל הנזקים הללו מכוסים באשר הם "נזק ישיר". בשל הנזק הישיר עלולים להיגרם,
רצ"ב פסק דין הדן בנזקי חדירת מים למנוע / רונן לוי
זירת המסחר לחלקי חילוף
Tweet
הכתבה נשלחה ע"י רונן לוי,יו"ר
פורום התיקון הבטוח
אגוד המוסכים בישראל
לעיתים, אנו עדים למקרים בהם שמאים, בהגיעם למוסך לבדוק ולהעריך נזק מסוג זה, המודיעים קטגורית למוסך ולמבוטח כי הנזק אינו "מכוסה" בפוליסה.
לעיתים נדמה, כי התרגלנו להעניק לנזקים אלה את השם הקסם : "נזק תוצאתי" שאינו מכוסה בפוליסת הביטוח התקנית.
רצ"ב פסק דין הדן בנזקי חדירת מים למנוע.
השבתת המנוע עקב כניסת המים לתוכו איננה, אם כן, "נזק תוצאתי" ואני דוחה טענה זו.
כמו כן, מסבירה השופטת, מדוע הנזק הינו נזק תאונה המכוסה בפוליסה התקנית לרכב (ציטוט מסעיף 18 לפסה"ד) :
"...התנגשות מקרית, התהפכות ותאונה מכל סוג שהוא". מרגע שקבעתי, כי הנזק שאירע לא היה תוצאה של מעשה במזיד של התובע (או מי מטעמו), אלא תוצאה לא רצויה של מעשה שנעשה בתום לב, הרי שמדובר בתאונה. אין בנ/3 הגדרה של תאונה, אך במובנה הפשוט, המילה מתארת מצב לא מתוכנן שמוביל לתוצאה לא רצויה, וכהגדרת מילון אבן שושן: "תאונה: מקרה אסון, תקלה, תקרית שגרמה לפציעה או לנזק חמור" (ההדגשות שלי - מ.ב.נ)."
רצ"ב פסק הדין
המשפט התקיים בבית משפט השלום ת"א-יפו
בתאריך 20.4.2006
בפני כבוד השופטת מיכל ברק נבו
התובע : קלע מרדכי
ע"י ב"כ עו"S ורשה אסף
נגד
הנתבעת : הראל בע"מ חברה לביטוח
ע"י ב"כ עו"ד חרל"פ יובל
הרקע
1. התובע הינו הבעלים של מסוג סאנגיונג קוֹרָנדו (Korando), מ.ר. 8664610, דיזל, רכב 4X4, המכונה בלשון העם "ג'יפ" (להלן - הג'יפ), שהיה מבוטח במועד הרלוונטי לתביעה, ה-26.2.04, בביטוח מקיף אצל הנתבעת. ביום הרלוונטי, נהג בג'יפ בנו של התובע, רועי קלע (להלן - רועי), ברשות התובע. רועי נסע עם אשתו, הדס, לטיול בנחל דישון.
2. אין מחלוקת לגבי העובדות הבאות: מדובר במסלול טיול, המשלב בתוכו מעבר במים. לאחר שרועי עבר מספר מעברי מים, באחד ממעברי המים נעצר הג'יפ ומנועו נדם. המנוע נדם לאחר שמים חדרו לתוכו. הג'יפ נגרר אל מחוץ למסלול על ידי ג'יפ אחר שעבר במקום. בסופו של דבר התברר שלרכב נגרם נזק בשיעור שגרם להשבתתו.
טענות התובע
3. לדברי התובע, הוא פנה לנתבעת על מנת שתפצה אותו בהתאם לפוליסה, אך הוא לא פוצה ולא נענה. לדבריו, כלל לא נשלח לו מכתב דחיה והוא למד מפי "המוסכניק", שהנתבעת מסרבת לשלם לו, מאחר שהנזק לא מכוסה. לדברי התובע, הוא זכאי למלוא הפיצוי, מאחר שהיה לו במועד הרלוונטי ביטוח תקף, המכסה נזקים כגון זה שאירע לג'יפ. כאשר עשה את הביטוח, עשה אותו באמצעות סוכן, היודע היטב כי הוא "איש שטח" והג'יפ משמש לטיולי שטח, נחל דישון הוא מסלול טיול מוכר, הנסיעה היתה במסגרת טיול ולא - כטענת הנתבעת - במטרה להרוס את הג'יפ ואין כל סיבה לדחיית התביעה. אין מדובר ב"נזק תוצאתי", כטענת הנתבעת, אלא בנזק ישיר, ולכן גם הטענה לפיה נזק תוצאתי לא מכוסה בפוליסה אינה רלוונטית. יתר על כן, טוען התובע, מעולם לא קיבל מכתב דחיה מחברת הביטוח, ומאחר שעל פי הנחיות המפקח על הביטוח, שקיבלו אישוש בפסיקת בתי המשפט, חברת ביטוח יכולה להעלות טענות נגד תביעת מבוטח רק ככל שהעלתה אותן במכתב הדחיה, וכאן לא נשלח בכלל מכתב דחיה - אין הנתבעת יכולה להעלות טענות לגבי העדר כיסוי בשל חריגה מתנאי הפוליסה. התובע טוען גם כי הנתבעת לא הביאה לעדות את העדים הרלוונטיים והביאה רק עדה אחת, בלתי רלוונטית, היא ראש צוות חיתום בנתבעת, צוות אשר הסוכן, שהפיק לתובע את הפוליסה, נמנה עליו.
טענות הנתבעת
4. טוענת הנתבעת, כי דין התביעה להדחות בשל כל אחד מהטעמים הבאים:
א. חדירת המים מהנחל גרמה לנזקי הצפה וקורוזיה אשר אינם מכוסים בפוליסה, שכן מדובר בנזק תוצאתי ולא תאונתי, של אי פעולת המנוע עקב חדירת מים לתוכו, וקורוזיה עקב חדירת המים, כל זאת נזקים תוצאתיים מהמים. בפרק 7 - תנאים כלליים לכל פרקי הפוליסה - סעיף 3.ב(1) (דוגמא של הפוליסה הסטנדרטית צורפה וסומנה נ/3) נכתב כי "פוליסה זו אינה מכסה נזק תוצאתי".
ב. הארוע אינו ארוע ביטוח המכוסה על ידי פוליסת הביטוח, שכן רכב התובע נכנס במתכוון לתוך הנחל ובהתאם לסעיף ו(1) לפוליסה, אם נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח (או מי מטעמו) במתכוון, פטורה המבטחת מחבותה.
ג. מדובר באי זהירות רבתי מצד הנהג ופעולה בניגוד לחובת הזהירות של המבוטח (או מי מטעמו), לפי סעיף 61 לחוק חוזה הביטוח ותנאי הפוליסה, מאחר שהרכב נכנס במודע לנחל זורם.
לטענת הנתבעת, התובע הוא שצריך להראות מכח איזה סעיף בפוליסה על חברת הביטוח לשלם לו תגמולי ביטוח, והוא לא עשה כן.
בנוסף, במידה ויוחלט כי מדובר במקרה ביטוח, יש לייחס לתובע אשם תורם חוזי, בשל הפרה משמעותית של הפוליסה ונטילת סיכון גדול במודע.
5. בנוסף, לנתבעת טענות בנושא הנזק: התובע בחר שלא לתקן את הרכב, משיקולים שלו, אלא מכר אותו לסוחר רכב. אילו מכר לאדם אחר, לא לסוחר רכב, קרוב לודאי שהיה מקבל מחיר גבוה יותר באופן משמעותי. הסיבות למכירת הרכב במצבו הניזוק היו על סמך שיקול דעתו של התובע וללא בסיס מוצק בחוות דעת השמאי. השמאי לא נתן כל אישור מקצועי למכירת הרכב כפי שהוא. התובע לא הקטין את נזקיו ואף שניתן היה לייבש את הרכב, הוא השתהה וגרם בכך לנזקים ברכב.
הראיות
6. התובע, שלא יכול היה למסור מידע לגבי הארוע עצמו, שכן לא נכח בו, ציין שלרכב לא הוספו תוספות כלשהן, כגון הגבהה לצינור המפלט או "תוספות" אחרות, מעבר לסטנדרט שהרכב מגיע איתו (עמוד 9, שורות 3-8 [1]). הוא העיד לגבי הנזק ומכירת הרכב (עמוד 6, שורה 16 עד עמוד 8, שורה 13). הוא ציין, כי לא ידוע לו אם קונה הרכב הוא סוחר רכב, אך לתחושתו - אין הדבר כך (עמוד 7, שורה 27 עד עמוד 8, שורה 1). הוא מכר את הרכב תמורת 50,000 ₪ במזומן, בהתאם להנחיית השמאי, שאמר לו שאין טעם להתעסק עם הרכב ושהמחיר האמור הוא מחיר טוב.
7. רועי קלע, הנהג ברכב התובע, העיד כי הוא נהג שטח מנוסה. המסלול בדישון הוא מסלול מסומן ומוכר על ידי רשות שמורות הטבע. ביום הארוע עברו ג'יפים נוספים במסלול, הן לפני והן אחרי הג'יפ בו נהג. לא היה מזג אויר יוצא דופן ולא היה כל סימן לסכנה לג'יפ. בעת הנסיעה במסלול, אחרי שבעה מעברי מים במסלול, נתקע הג'יפ במעבר בדישון ומנועו דמם (ר' תצהיר העד וכן עדותו מעמוד 9, שורה 26 עד עמוד 11, שורה 23). המים נכנסו דרך תחתית הדלת והגיעו לגובה של כ-5 ס"מ בתוך הרכב (עמוד 11, שורות 26-28). רועי ניסה להניע, היה "קליק" אך הרכב היה "מת", ללא סטרטר. הג'יפ חולץ על ידי ג'יפ אחר שגרר אותו החוצה, דרך שני מעברים נוספים. הוא לא בדק את עבירות מעבר המים שבו נתקע, כפי שלא בדק את השבעה לפניו וכפי שהג'יפ שחילץ אותו לא בדק את המעברים הבאים (תצהירו וכן עמוד 10, שורות 9-20).
8. דבריו של רועי נתמכו ברובם על ידי דברי רעייתו, הדס קלע, שהיתה אף היא ברכב והעידה בפני.
9. לענין נזקי התובע צורף גם דוח שמאי. בדיון התנגד ב"כ הנתבעים להגשת הדוח וביקש לחקור את השמאי. ב"כ התובע הבהיר, כי פנה ביום 19.1.06 במכתב לב"כ הנתבעת (המכתב הוגש וסומן במ/1) וביקש מב"כ הנתבעת להודיעו מראש אם ברצונו לחקור את השמאי, ואם לא תגיע הודעה - יראה הדבר כתשובה שלילית. ב"כ הנתבעת לא הודיע דבר, אך לטענתו המכתב במ/1 לא הגיע למשרדו. לאחר ששמעתי את העדויות, לרבות עדות התובע לגבי שיחותיו עם המוסכניק, עדותו לגבי מצב הרכב לאחר הארוע, עדותו לגבי מכירת הרכב ומעורבותו של השמאי במכירה, ולאחר שהוצג זכרון הדברים לגבי מכירת הג'יפ (צורף כנספח לתצהיר עדותו הראשית של התובע), הגעתי למסקנה שאין צורך לזמן את השמאי. ברור, כי הנזק שנגרם לג'יפ היה רב. אין מחלוקת לגבי טיבו של הנזק (דברי ב"כ הנתבעת בעמוד 19, בשורה 9). סכום התביעה חושב בדרך של החסרת המחיר שנתקבל עבור המכירה (50,000 ₪) מערך הרכב במחירון (116,000 ₪), בתוספת עלות הבדיקה שבוצעה טרם מכירה (4,800 ₪) ובתוספת שכר טרחת השמאי. למעשה, השמאי נחוץ רק לשם ההסבר כיצד הגיע למסקנה, שהנזק שנגרם לרכב הוא בשיעור שמצדיק הכרזתו כאבדן להלכה והשבתתו (במקרה זה, כאומדן ראשוני בלבד, קבע השמאי כי הנזק הוא בשיעור של כ-59% מערך הרכב, ללא חישוב ירידת ערך). טענת הנתבעת, כי החלטתו של התובע למכור את הרכב במצבו הניזוק היא פרי שיקול דעתו בלבד - נטענת בעלמא. ההחלטה נתמכת היטב בדוח השמאי ובחוות דעתו המפורטת. אילו רצתה הנתבעת לחוקרו, היה מקום לדרוש את התייצבותו ביזמת הנתבעת, אף אם לא קיבל ב"כ הנתבעת את המכתב במ/1. אף שהנתבעת כתבה בכתב ההגנה כי היא שומרת לעצמה זכות להגיש חוות דעת נגדית - היא לא עשתה כן. לאור כל אלה, החלטתי ביום 23.2.06 כי אין צורך לזמן את השמאי לעדות (ולקבוע לשם כך דיון נוסף), ובהעדר כל ראיה סותרת מטעם הנתבעת, אני מקבלת את חוות דעתו כראיה לכך, שהנזק לג'יפ היה בשיעור שהצדיק השבתתו ומכירתו במצבו הניזוק.
10. מטעם הנתבעת העידה, כאמור, עדה יחידה: גב' גלי רגב, ראש צוות חיתום בנתבעת. היא לא יכלה להעיד לא על הנפקת הפוליסה (שהונפקה על ידי הסוכן החתם) ולא על נסיבות דחיית התביעה (התביעה טופלה על ידי עובד אחר).
טוענת הנתבעת, כי למעשה, אין חשיבות לא לשאלה מי ערך את הפוליסה ולא לשאלה מי טיפל אישית בתביעת התובע ומי דחה אותה. חשוב רק שחברת הביטוח אינה מכסה מקרים כאלה, והפוליסה בענינים אלה מדברת בעד עצמה, וכענין של מדיניות לא משולמות תביעות של כניסת מים ונזק מכני תוצאתי וקורוזיה לרכבים, שנכנס מים לתוכם. עוד טוענת הנתבעת, כי עדותו של סוכן הביטוח אינה חשובה, שכן ממילא אין ביכלתו לחייב בהתנהגותו או באמירותיו את הנתבעת לשינוי מתנאי הפוליסה, או להרחיב חריגים בפוליסה שהובאו לידיעת המבוטח על ידי הפוליסה והתנאים הכלליים שהיו בידיו.
התובע, בסיכומי התשובה, מציין כי לעדות פקיד התביעות, שהחליט לדחות את התביעה וצריך היה להעיד על שיקוליו - חשיבות רבה. כך גם עדות סוכן הביטוח, שצריך היה להעיד מה ידע, כשביטח את הרכב ומה הסביר לתובע. לדברי התובע בסיכומי התשובה, הטענה כי הסוכן לא יכול להבטיח מה שאינו בפוליסה הינה טענה שהסוכן חרג מסמכותו. טענה זו לא נטענה, היא מהווה הרחבת חזית אסורה ואילו האמינה בה - היתה מגישה הודעת צד ג נגד הסוכן.
עדת הנתבעת אמרה כי הנזק במקרה דנן לא מכוסה, כי מדובר בנזק מכוון לרכב ומאחר שהנזק הוא תוצאתי. לדבריה, איננה יודעת היכן בפוליסה מוסבר מהו "נזק תוצאתי", ולאחר שהופנתה לסעיף 3ב בפרק 7 לפוליסה הכללית (נ/3), על ידי ב"כ הנתבעת, ציינה כי אין הגדרה, אך לשם כך יש אנשי מקצוע, כגון שמאי, עו"ד שעוסק בביטוח או סוכן, שידעו להבהיר את הטעון הסבר (עמוד 20, שורות 6-7 ושורות 9-19). היא ציינה, כי שיטפון מכוסה על ידי הפוליסה (פרק 2, סעיף 1(ה) בפוליסה נ/3), אך לא מדובר כאן בשטפון. לאור טענת הנתבעת, כי כאן מדובר בהצפה ("לתוך הרכב נכנסו מים שגרמו לנזקי הצפה וקורוזיה" - ר' כתב ההגנה והסיכומים), נשאלה העדה מה בין הצפה לשטפון וענתה, ששיטפון "הוא לא בשליטתו של הנהג, זה שטף, פרץ של מים שבא באופן פתאומי ואין לי שום אפשרות לקחת סיכון מראש או לפעול באיזה צורה, אלא לעמוד ולהנות ממנו. והצפה - גם כן פרץ של מים שעולה על גדותיו באיזה מקום" (עמוד 19, שורות 20-25).
דיון והכרעה
11. האם מדובר ב"נזק תוצאתי", המוחרג בפוליסה? לא מצאתי כל הסבר של ממש לטענה זו, לא בטיעוני הנתבעת ולא בדברי העדה מטעמה, שאף לא ידעה להסביר מהו נזק תוצאתי, מלבד אמירה שמדובר בנזק לא ישיר. יתר על כן - כדי להבין מהו נזק תוצאתי, הפנתה אותנו העדה לאנשי מקצוע, כגון שמאי, עו"ד שעוסק בביטוח או סוכן, שידעו להבהיר את הטעון הסבר. מכל מקום - לא הובהר לי מדוע הנזק דנן הוא, לדעת הנתבעת, נזק לא ישיר, אלא תוצאתי. בסעיפים 9-10 לסיכומים נאמר "חדירת המים מהנחל גרמה לנזקי הצפה וקורוזיה אשר אינם מכוסים בפוליסה. מדובר בנזק תוצאתי ולא תאונתי של אי פעולת המנוע עקב חדירת מים לתוכו, וקורוזיה עקב חדירת המים, כל זאת נזקים תוצאתיים מהמים".
השימוש בביטוי "הנזק נגרם כתוצאה מ..." או "הנזק נגרם עקב" אינו הופך את הנזק לתוצאתי. אין מחלוקת, כי מנוע הג'יפ נדם מיד עם כניסת המים, כך שאין לומר כי קורוזיה (הדורשת זמן להיווצרותה) היא שגרמה למנוע לדמום. הנזק נגרם אכן כתוצאה מכניסת המים, אך זאת - באותה מידה שבה נזק נגרם לרכב כתוצאה ממכה שהרכב מקבל מכלי רכב אחר שמתנגש בו, ובמקרה השני איש לא מעלה בדעתו לטעון שהנזק לרכב הוא תוצאתי, אף שהוא תוצאה של המכה שהרכב קיבל בעת ההתנגשות. יותר מכך - הפוליסה עצמה נוקטת לשון "עקב מקרה הביטוח" בבואה להגדיר מקרים, בהם תחול הפוליסה, למשל בפרק 2, סעיף 3, המתייחס לקלקולים מכניים. אלה אינם מכוסים אלא אם נגרמו במהלך או עקב מקרה הביטוח.
12. מהו, אם כן, "נזק תוצאתי"?
"המושג "נזק תוצאתי" (consequential loss) הוא מושג מושרש בדיני הביטוח.
ההבחנה היא בין נזק אשר נגרם במישרין לנכס המבוטח עצמו בתאונה לבין נזק נגזר או נגרר אשר נגרם כתוצאה סיבתית עקב הנזק שנגרם לנכס המבוטח בתאונה. במילים אחרות - המדובר בנזק אשר נגרם לנכס עצמו בעת התאונה מול נזק אשר נגרם בעקבות אותו נזק; משמע, ב"נזק תוצאתי" הכוונה לחוליות המאוחרות יותר, שהן פועל יוצא בשרשרת הסיבתית של האירועים.
מספר דוגמאות יסברו את האוזן:
(א) פונדק נשרף. בעל הפונדק אשר דאג לבטח את הנכס מפני סיכוני אש זכאי לשיפוי בגין הנזק שנגרם לנכס עצמו בשרפה. זהו נזק ישיר. הוא אינו זכאי לשיפוי בגין הפסד הרווחים עקב השבתת הפונדק לתקופה פלונית שהיא פועל יוצא מן השרפה (אובדן השכרת חדרי הפונדק, אובדן רווחי מכירות)...
(ב) נאמנים של בעלי מטענים (מטען צמר) אשר ביטחו את המטענים בעבור הבעלים ¬הנהנים אינם זכאים להפסד העמלה עקב אובדן המטענים...
(ג) ביטוח מפני אובדן או נזק לכלי שיט כתוצאה מהתנגשות אינו מכסה אובדן רווח, הנובע מן הצורך בהשבתה זמנית של כלי השיט במספנה, לצורכי תיקון...
לסיכום נקודה זו - כתוצאה מהתממשות הסיכון המבוטח עלול להיגרם נזק לנכס המבוטח. הנזק עשוי להיות בר-תיקון באמצעים פיזיים. הנזק עשוי להיות בר-תיקון אך ורק על-ידי אמצעים ממוניים. כל הנזקים הללו מכוסים באשר הם "נזק ישיר". בשל הנזק הישיר עלולים להיגרם,
«Назарбаев – биздин елбасы» («наш лидер»).
- Cpt_Ctrl_Freak
- Сообщения: 2232
- Зарегистрирован: Ср дек 17, 2014 11:47
- Cpt_Ctrl_Freak
- Сообщения: 2232
- Зарегистрирован: Ср дек 17, 2014 11:47
Блин, задолбали эти доставщики с ебея, неделю звонил, не могли найти посылку, вчера наконец-то нашли, но не знают статус (!!!) и это после того, что она у них с 31 марта растаможеная лежит!!! Второй день теперь обещают через несколько минут перезвонить -и тишина
ЗЫ. Кто в курсе, у меня срок возврата покупки заканчивается, если они так и не разродятся - я могу им чего предъявить???
ЗЫ. Кто в курсе, у меня срок возврата покупки заканчивается, если они так и не разродятся - я могу им чего предъявить???
Индеец 3.7, Лимитед) - был -(((
Х6 - сейчас
Х6 - сейчас